יום ראשון, 28 בפברואר 2016

מועדון ארוחת הבוקר,והפעם ארוחת בוקר סופר מפנקת ושונה במסעדת בנדיקט ברוטשילד ת"א


מסעדת בנדיקט -אחד  המותגים החזקים בארץ, מסעדה שמגישה ארוחות בוקר 24/7 -מסעדה קונספטואלית הידועה כמקום המגיש ארוחות בוקר סופר מושחתות ומעניינות המוגשות 24 שעות סביב לשעון,קצת כמו באמריקה הרי מה שטוב להם בהחלט טוב גם לי ולבטני הגרגרנית. התפריט רחב,מורכב בהשפעת מטבחים שונים בעולם,ארוחות בוקר עשירות ומפנקות, שונות מכל מקום אחר, כמובן שיש גם את הסטנדרטיות לשמרנים שביננו (כמו ארוחות בוקר ישראליות הכוללות חביתה,ביצי עין סלט ירקות קצוץ, פריטטה ספרדית שקשוקה ועוד). המגוון באמת עצום אבל אם אני כבר בבנדיקט אני לא אבחר בארוחת בוקר ישראלית סטדנרטית עם כל הכבוד אלא אבחר בפרוע ביותר ואף אוותר על ארוחת הבוקר האנגלית שאני כ"כ אוהבת (שהיא גם מצוינת ואהובה עלי ואכלתי אותה אינספור פעמים במקום -נקניקיות, צ'ילי ובייקון) אני פשוט בוחרת בהכי לא קונווציונלי, בואו ונגיד ככה, בחרתי בארוחת בוקר שלא אכין כרגע בבית,אזמין את הנועז או המעניין ביותר ואפליג למחוזות שונים ממטבחים רחוקים כמו מקסיקו וארה"ב. למקום כבר יש את הקלאסיקות שלו כמו אגס בנדקיט החלומיים עם רוטב הולנדייז מטרף (לחמניית בריוש, ביצים עלומות תרד בשמנת ורוטב הולנדייז) ארוחת בוקר ישראלית שקשוקה ועוד. קבעתי עם חברה אחרי העבודה בבנדיקט שברוטשילד (צריך לראות מה קורה פה בסופש ולא להאמין על התור הארוך של אנשים שפזורים בשדרה ומחכים למקום בכדי להכנס). התיישבתי בחלק הכי פנימי במסעדה שמעוצבת בשיק אירופאי אבל מרגישים את האוירה התל אביבית התוססת שגועשת. התיישבתי בבוט עם חלון המשקיף על ההמולה באלנבי, הרגיש לי הכי USA- סוהו סטייל. אני כהרגלי הקדמתי ונהנתי להציץ על הנעשה בחוץ, היה כה רומנטי ומענג.



אז הזמנתי לי כוס מיץ תפוזים טרי והבטתי בשקיקה על הנעשה ברחוב. 



כבר שהחלתי לעיין בתפריט פנה אלי המלצר בבוקר טוב חינני (אז מה אם עכשיו רק 18:00 בערב) ועוד לא הספקתי להגיד ג'ק רובינזון וכבר קיבלתי סלסלת לחמים טרייה (ארבע סוגים של לחמים) והכל חם וטרי מהתנור עם ריח משגע של אפייה באויר.  ליד זה הוגשו פנכות של חמאה, נוטלה וריבת תפוחים. אוחח הנחמות הקטנות בחיים, לחמניה טריה חמה עם חמאה ונוטלה, הדברים הקטנים שגורמים לנו לחייך בהנאה.

פתחנו עם קוקטיילים קלילים, חברתי בחרה בקוקטייל אייס תי ואני בחרתי בקוקטייל שנשמע מוזר בגלל שהמרכיב העיקרי בו הינו-טחינה אך היה טעים בשילוב של רוזטה מתוקה (מיץ שקדים).

לאחר עיון מאד מקיף בתפריט הרחב (קשה שלא ללכת לאיבוד מרב שפע ומגוון) החלטתי להזמין ראשונות קטנות ואטרקטיביות במחירים טובים, אפשר להזמין 2-3 בתחילת  הארוחה ולהנות מהשפע ומהמגוון שעל השולחן. אז מה היה לנו שם? מגדל בבל,פרוסות חציל מטוגן ועגבנייה על לביבות תפו"א עם ביצה קשה ורוטב טחינה ועמבה. גרסת המקום מאד מוצלחת לסביח עם חצילים בשרניים מטוגנים, לביבת תפו"א, פרוסות עגבניה טריות שמרעננות את המגדל הנ"ל ,ביצה קשה ,פטרוזילה טחינה ועמבה מעל. בתור חולת פטריות לא יכולתי שלא להזמין פטריות למנה ראשונה הרי לא ממש אפשר ליפול על פטריות? פטריות פורטבלו מושרות בשמן זית,שום וטימין צרובות על הגריל עם גבינת עזים ווינגרט בלסמי. מנה פשוטה וטעימה, פטריות על הפלנצ'ה שנצלו בדיוק במידה הנכונה שלוטפו בשמן זית עם גבינת עזים מעל ורוטב בלסמי. שילוב מוצלח ועדין בין המלוח שבגבינה למתקתק שברוטב הבלסמי. 
















מאחר ואני אוהבת להעז וכי כבר רציתי לגוון ( אני תמיד מזמינה את א.הבוקר האנגלית או את האגס בנדקיט,ברוטב שום ויין שרימפס ואספרגוס. שזו מנה מעולה אבל  חשבתי לגוון) הפעם בחרתי בארוחת בוקר נוסח ארה"בSteak&eggs 200 גרם אנטריקוט על הגריל עם חמאת לימון ופטרוזיליה על שתי ביצי עין. הסטייק היה אדום מבפנים, שומני ועסיסי, התיבול שלו היה מדויק מבחינת מלח ופלפל, חמאת הלימון רק העשירה את החוויה ושדרגה אותו למושחת יותר. מבחינתי זו ארוחת הבוקר המושלמות גם ב07:00 בבוקר.  


הסטייק הוגש עם הום פרייז קריספיים שנזללו בהנאה רבה . 
חברה שלי בחרה בארוחת בוקר מקסיקו סטייל, ברקפסט טאקו, גרסת ארוחת הבוקר לאוכל הרחוב המקסיקני המפורסם. 3 טורטיות עם איולי צ’יפוטלה, פריחול’ס,ביצה מקושקשת עם נקניקיות צ’וריסו ובצל, רוטב חלפיניו ליים וסלסת עגבניות. ללא ספק זו ארוחת בוקר שונה ממה שאנחנו רגילים, היתה נוכחות בשפע של הביצים המקושקשות בטורטיה , היה חסר מעט מהרטבים שיעטפו את כל המרכיבים בטורטיה, אז ביקשנו עוד רוטב חליפניו ליים ועוד מהגווקומלי.

אז המשתה של ארוחת הבוקר נמשך מהערב וגלש לתוך הלילה, בזמן הזה כבר הספיקו להחליף ולמלא לנו שוב את סלסלת הלחמים שוב עם הריח המשגע והמשכר הזה שכרגע יצא מאפייה. קינחנו בפנקייקס בננות, פנקייקס בננות עם חלב ממותק וקוקוס קלוי. מדובר על פנקייקים עבים ואוורירים שסודרו ב3 קומות ועליהם נמזג חלב ממותק שטעמו הכי מזכיר לי טופי עם  קוקוס קלוי ובננות מקורמלות. קינוח מושלם.  
    
אז פזלנו קצת גם לפנקייקס עם אוריאו שנראה כמו יצירת מופת כמו הר געש שמתפרץ וכל הליבה שלו היא שוקולד חם שנוזל, והיה לי ממש חבל להרוס עם המזלג. הפנקייקס אותם פנקייקס עבים ואוורירים אך הפעם עם עוגיות אוריאו שוקולד מאד מתוק לחובבי הז'אנר.                                                                    















מבט על משתה ארוחת הבוקר שלנו בשעת ערב קלילה, כי ככה באמת אוכלים ארוחת בוקר בחוץ (: 
מסעדת בנדיקט, אי של שפיות כשמתגעגעים וחוזרים למנות ארוחות בוקר מושחתות, מיוחדות ואהובות עלינו יותר מכל.

מסעדת בנדיקט ברוטשילד 

שד' רוטשילד 29 (פינת אלנבי) תל אביב.
03-6868657

יום ראשון, 21 בפברואר 2016

גואטה,זכרונות של קוסקוס טריפולטאי מנחם ואוהב מבית סבתא

גואטה, מסעדה טריפוליטאית עסלית המגישה מאכלים טריפוליטאים מסורתיים שמוגשים בנדיבות וברוחב לב בכלים פשוטים,כמו בבית אצל סבתא ואמא , תבשילים מתוך סירים שבושלו על הפלטה כל הלילה וסופגים את כל הטעמים העזים והופכים למנות נחמה רכות בקדרה. העסק הינו משפחתי והאוירה בו חמה ונעימה. כבר בכניסה ניתן להבחין בעיצוב האותנטי והפשוט שבמקום. כשהגענו בשעה 1 בצהרי יום שישי חמימים המקום היה רגוע ובשעה 2 המסעדה התפוצצה בסועדים רעבים שמילאו את בטנם בשפע של מנות טריפולטאיות אותנטיות,השולחנות היו עמוסים בכל הטוב הזה מהמטבח הצפון אפריקאי, המקום המה אנשים עד אפס מקום כולל המקומות שנוספו בצד האחר של המסעדה, ורבים מהאנשים עזבו את המסעדה עם שקיות טייק אוואי שכללו אוכל לשבת. אני כאמור עשיתי זאת אינספור פעמים בגואטה, נוהל שבת, T.A של חריימה חריף וקוסקוס להתפנק בבית בסופש (בזמן שאני לא נפגשת עם כל המשפחה בצפון, אז אני מתנחמת ואוכלת מגואטה הרי אוכל זה געגוע)  לא חושבת שניתן לכנות את גואטה כמסעדת פועלים כי היא די מעבר, מסעדה אותנטית מתוקה להפליא, נעימה וממוזגת. בתור חצי טריפוליטאית אני יכולה להעיד שאני חולה על המטבח הזה, ויסלחו לי הצד המרוקאי האחר שבי. המטבח הטריפוליטאי עשיר ועז טעמים, איך בכלל אפשר לעשות השוואה בין קוסקוס עם מרק ירקות דל ופשוט לקוסקוס טריפוליטאי שהוא ארוחה שלמה עם מפרום ותבשיל שעועית אדום חרפרף מעל הקוסקוס? המטבח הטריפולטאי אף פעם לא מאכזב אותי ותמיד כייף לבוא לאכול מפרום שישר זורק אותך לזכרון מתוק ורחוק מבית אבא וסבתא ז"ל. אז פתחנו את הארוחה  עם סלטים: לימונים כבושים, סלט כרוב עם קימל, פלפל צ'ומה (חרפרף) , צ'רשי (דלעת ושום) חלומי, חמוצי הבית עם זיתים סורים שבורים וטחינה בליטוף שמן זית וחלה טריה שבוצעים ביד.

כשאני חושבת על אוכל טריפוליטאי מבית סבתא פנינה ז"ל אני ישר חושבת על דג חריימה אדום צעקני וחריף, אז כמובן שפתחנו איתו את הארוחה, חריימה, דג ברוטב חריף,נסיכת נילוס כי אין דבר יותר נפלא מלנגב את החלה בתוך התלולית האדומה הזו שעוטפת את הדג, בחריפות שטיפה שורפת את הלשון אבל עושה חשק עז לנגב עוד ועוד. הפעם בחרנו בנסיכת הנילוס בכדי לא להתעסק עם הקוצים. הדג היה רך ובשרני והרוטב היה מעט חריף והכי כייף היה לבצוע את החלה ולנגב מהצלחת. מי צריך בכלל מזלג ? 

בהמלצתה של המלצרית המשכנו עם קוסקוס קומפלט כולל טבייחה (תבשיל שעועית עם בשר) ומפרום. קבלנו צלחת עם קוסקוס עננים דק דק עם מפרום (סנדוויץ' תפו"א ממולא בבשר בקר ברוטב עגבניות) וטבייחה בצד. מאחר ואני אוהבת את שני סוגי הטבייחות (תבשילי השעועית והבקר שמהווים למעשה את הרוטב מעל הקוסקוס) אז קיבלתי טב'חה בסלק ,תבשיל מנגולד, שעועית, תפו"א עם בשר וגם טב'חה בלכמון, תבשיל שעועית,תפו"א ובשר בקר ברוטב אדום וכמון. אהבתי לשחק עם הטעמים של שני סוגי התבשילים, אכלתי קצת קוסקוס עם המנגולד וקצת קוסקוס עם הרוטב האדום. המפרום היה מצוין, רך ועשיר בטעמים, ללא ספק מנה מנחמת וסופר משביעה.








אנחנו הטריפוליטאים אוהבים לדחוף את הצ'רשי לכל דבר ליד (דלעת ושום חריף) שזה טעים שאין לתאר ,כי אין קוסקוס בלי צ'רשי ליד.



ת'כלס כבר היינו מפוצצות אז קינחנו "בקטנה" עם שי בלקאקויאה, תה עם בוטנים וסוכר קרמל, קפה שחור (לאמא) וספרה, עוגת סולת עם תמרים כבושים,דבש ומי שושנים. עוגה שלעולם תזכיר לי את בית סבתא ז"ל, מתוקה מאד עם שקדים קראנצ'ים מעל. אותם טעמים וזכרונות מהצד הטריפולטאי של אבא. תענוג.
מה עוד נאכל לבקש ?  





















שבעות ומדושנות מעונג יצאנו מגואטה אל השמש ברחוב, נהננו מארוחה אותנטית כהלכתה כמו בבית ומשם חתכנו לשנ"צ מפנק (הכי מתבקש אחרי כזה קוסקוס).
השירות היה יעיל וזריז ובהחלט נחזור לשם שוב .
















גואטה 
שד' ירושלים 6 יפו
053-9424696



יום חמישי, 18 בפברואר 2016

הרברט סמואל- עסקית צהרים 88 ש"ח * המקום נסגר *


הלוקיישן של הרברט  סמואל על חוף ימה של תל אביב הוא מן הטובים, הנוף שנשקף מהמסעדה בצהרי היום על הגלים הוא כביר , המסעדה מעוצבת בקפידה ובאחגנטיות ומעבר לאווירה ולפאסון באתי לראות ולטעום יותר נכון את האוכל לאחר עזיבתו המתוקשרת של רושפלד. הרברט סמואל היתה בין המסעדות החזקות בתל אביב, אני באופן אישי אף פעם "לא התלהבתי" יותר מדי מהמקום, הארוחה סבירה ולא מעבר,אף פעם לא הייתי בסעודת מלכים שגרמה לי להתפעלות עזה ורצון גדול לחזור שוב. לאחרונה עלה בי החשק לבדוק מה קורה עם הרברט סמואל אחרי פרישתו של רושפלד, בכל זאת המסעדה נחשבה לאחת המסעדות הטובות והנחשבות בעיר. מאז עזיבתו היתי מס' פעמים בעסקיות צהרים והיה די סתמי ולכן לא חזרתי מזה זמן מה. לאחרונה קראתי ביקורות שמשהו טוב קורה שם החלטתי לתת לעסקיות שמוגשות גם בסופ"ש ובמחיר שווה (כ-88 ש"ח) צ'אנס נוסף. אומרים שלכל בן אדם יש תחליף אז באתי לראות האמנם? בגדול מה שחסר זו יד טובה במטבח שתוביל את המנות במסעדה בבטחון ותוציא מנות שלא רק נראות טובות אלא גם טעימות שהשילובים יזרמו בהרמוניה לא רק על הצלחת. חומרי הגלם טריים וניתן לראות את היצירתיות במס' שיטות הכנה ובישול, שפע של פרודוקטים אבל משהו שם לא עובד, זה נראה טוב על הצלחת פחות מתחבר בפה, בטעם. אז המסעדה יוקרתית והאוכל מעוצב, הטעם קצת פחות. אז התיישבנו על הבר בצהרי שישי והזמנו עסקית שכללה ראשונה ועיקרית. מיד המלצרית פינקה אותנו בצ'ייסר מתקתק וורדרד מאפרול 

והגישה לנו סלסלת לחמים מפנקת (לחם מלא, פוקאצ'ה ולחם אגוזים) עם צלוחית ומטבל של שמן זית ובלסמי ופנכה עם זיתים שזכרתי מפעם שעברה שהיא לא כלולה בעסקית סופ"ש אלא כתוספת בתשלום בימי שישי, אף אחד לא טורח לציין (רק בגמר הח-ן, סלסלת לחמים 20 ש"ח , שלום!). 














אני הזמנתי ספיישל טונה אדומה, קרם חציל שרוף , טחינה ופלפל חריף, מנה מרהיבה ביופיה בזכות מריחות הקרם חציל השרוף אם כי  המנה היתה פיצית למדי.  על תלולית של טחינה הונחו חתיכות קצוצות של טונה אדומה ברוטב חמצמץ שהחמיא מאד לדג אך שוב הכמות היתה מזערית. חברה שלי הזמינה את הארטישוק הירושלמי- מרק ערמונים וכמהין. מרק שהיה עשיר בטעמו וסופר טעים.

 

המשכנו לעיקריות, אני בחרתי בפילה בורי - כרישות של חורף. הפילטים הונחו על תבשיל חורפי של כרישות עם טעם מאד דומיננטי של מרווה. הדג היה צלוי טוב ,היה לו  ראסט נהדר מלמעלה ורך מבפנים. המנה הוגשה עם יוגורט חמצמץ ולי היה חסר איזה תיבול איזה משהו שירים את המנה כי היא היתה יחסית חסרת טעם. על פניו המרכיבים מצוינים והשילובים טובים אבל משהו לא קרם וזה לא היה טעים או מסעיר, סביר.

בהמלצתה של הברמנית החביבה נאוה הזמינה עוף - ראייטה אדומה וחלפיניו ליים. המנה תוארה כסופר אקזוטית עם טעמים הודיים מובהקים, אחרי הכל זה היה רק עוף .הברמנית ראתה את חוסר שביעות רצונה של חברתי והמליצה לה להחליף למה שבא לי , אז היא לקחה דג כמו שלי, גם פה לא נרשמה התלהבות יתרה אבל טוב יותר מהעוף.




בתור חברת בייגלה אני זכאית לקינוח (כחלק מההטבות במועדון) הקינוח היה קוקוס עם קרם שוקולד לבן שלא היה מתוק מדי ועמוס מדי, היה דווקא  מתאים בול לסיום הארוחה (לא מכביד). אני חייבת לשבח את הברמנית לטובה שלא הפסיקה להשתדל לרצות אותנו וראתה שחברה שלי פוזלת לכיוון הנמסיס (פצצת שוקולד) של השכנים ליד בבר, החליטה לפנק אותנו בנמסיס ע"ח המקום שהגיע עם מריחות קרמל עם מלח ים אטלנטני. השילוב בין המתוק למלוח עובד מצוין.

לסיכום, ניתן לאמר שהיתה ארוחה סבירה בהרברט סמואל על אף המאמצים וההשתדלויות מטעמה של הברמנית,  האוכל הוגש יפה על הצלחת ונראה סופר מקצועי ומגרה אבל לא עמד במבחן הטעימה. השירות מאד מהוקצע, מוקפד ומחויך אבל לא נראה כי אשוב שוב וחבל, כי מה שחשוב לי בעיקר זה האוכל. 


הרברט סמואלקויפמן 6, תל אביב
03-5166516

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

אדוארדו'ס, קפיצה קטנה לארגנטינה

אוכל ארגניטאי הוא לא רק בשר תשאלו את אדווארד מאדוארדו'ס שיכול להעיד על המנות שהוא מגיש במסעדתו שבחיפה,מסעדה ארגנטינאית קטנה,פינת חמד בעיר התחתית (שד' העצמאות) שבחיפה באוירה נהדרת צבעונית ושמחה. כבר בכניסה למסעדה קשה שלא לפספס את העיצוב הססגוני  בה שמצליחה להכניס את הרחוב הארגנטינאי פנימה עם הרבה צבעים ושמחה (העתק של רחוב קמינטו משכ' לה בוקה בבואנוס איירס) כל חלל המסעדה בהשראת הרחוב בארגנטינה. השף אדווארד עושה קסמים עם האוכל,-בישול ארגנטינאי אותנטי, תבשילים מיוחדים עם השפעות איטלקיות, תפריט שמכיל את כל הטוב הקולינרי הארגנטינאי כמו אמפנדס בשר טרי ופריך שכולנו מכירים ואוהבים (שפה הוא מוכן במקום והוא ספר טרי וקריספי) ומנות ארגנטינאיות קלאסיות כמו מטאמברה שזו רולדת עגל ממולאת ירקות וביצה קשה, לשון עגל וינגרט, ויטל טונה (פרוסות בשר עם רוטב טונה), אסאדו עגל שומני שנצלה בתנור עם בטטות ותפו"א אפוים, צ'וריסו בקר ולבן וטרי ועוד.
















תחילה פתחתי את הארוחה עם סנגריה אדומה, מתוקה וצוננת התאימה בול למזג האויר השמשי והחמים בצהרי שישי.


בהמלצתו של אדווארדו החביב הזמנו את מנת הדגל, אמפנדס במילוי בשר שהיו פריכים מבחוץ עם מילוי עשיר של בשר , אמפנדס מאד טובים.


חברתי ואני החלטנו לחלוק מיקס בשרים, אסאדו ( נתח מובחר ושומני), ואסיו (חלק של הפאלדה) ,אנטראניה (נתח קצבים) ,חזה עגל וצ'וריסו 
110 ש"ח ל-1-2 אנשים כ-500 ג' בשר,  204 ש"ח ל- 2-3 אנשים כ1000 ג' בשר.
זו היתה פלטה ארגנטינאית קרינבורית כהלכתה עשויה טוב, ניכר כי חומרי הגלם איכותיים וטריים, תיבול הבשרים היה מדויק, הבשר היה רך, נחתך בקלות ונזלל בהנאה גדולה. מימין, האנטראניה (נתח קצבים) קריספי מלמעלה, שומני ועסיסי בפנים , כלל את העור שהפך לקריספי כמו כן -נטרף חיש קל.  חזה העגל היה פחות שמנוני (חברה שלי חובבת הפילה ונתחים פחות שומניים אהבה יותר)  האסאדו היה שומני, רך ומופלא ,כל ביס היה עסיסי ובתיבול בול, הואסיו (חלק של הפאלדה) היה שומני וטעים ,הצ'וריסו ,נקניקיה שמנמנה ועסיסית מבשר חזיר. עם פלטת הבשרים הוגשו רטבים שהוכנו במקום עם עשבי תיבול שאני בקושי נגעתי כי הבשר היה כ"כ טוב שלא הזדקקתי לדבר ליד.
נטו הנאה מבשר טוב. כוס סנגריה אלכוהולית צוננת. צהרי שישי חמימים עם חברה. החיים טובים, אז תחייכו ובואו לאדוארדו'ס להנות מאוכל ארגנטינאי אותנטי באוירה צבעונית וביתית ובמחירים שפוים.




 



אדוארדו'ס

טלפון: 077-4044175, 050-2172707
שעות פתיחה: 
יום א' – יום ה' 15:00 – 10:00
יום ו' 23:00 – 18:00
שבת 16:00 – 11:00

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

RIO GRANDE בר בשרים עם ספרייבס מהחלומות *המקום נסגר *

שחקן נוסף התווסף לסצנה הקרניבורית בתל אביב,מחד יש את הטבעונים המעיקים שנכנסים לנו לצלחת ומאידך יש את טרנד שוק הפליאו (דיאטת האדם הקדמון שמוותרת על מזון מעובד ותעשיתי,חזרה לתזונה בסיסית,שמנה וטבעית,אוכל בצורתו הגולמית והלא מתועשת). ריו גרנדה ממוקמת ברחוב הרצל במבנה משומר סמוך לכלבו שלום המיתולגי בעיצוב וסטייל המערב הפרוע בקווים נקיים ומדוייקים. העיצוב מקסים ומרגיע, התאורה עמומה ונעימה והמוזיקה עכשיווית עם נגיעות רוק קלאסיקות  משובחות מה80'S (איגי פופ, דויד בואי, דייר סטריט ועוד רבים וטובים שהעלו אצלי חיוך ענק כי אין דבר שאני יותר אוהבת ומעריכה בעולם ממוזיקה ואוכל טוב, אז תשלבו אותם ביחד הרי ש"קניתם" אותי בע-נ-ק (:  המוזיקה כאמור בווליום הנכון (לא מרעישה מדי ומשתלטת) באוירה תוססת וסקסית עם אלכוהול מזמין, בר מרכזי מדליק ומרווח עם כסאות גבוהים לדרינק ונשנוש בקלילות וגם שולחנות מעץ רחבים ליד. ישנם מספר מקומות במסעדה עם נוף למטבח דרך קירות זכוכית שקופים שניתן לראות את כל המתרחש במטבח,את מנות הבשר במקררים שמנויילנים ועטופים בוואקום ששומרים על הטריות,הכנת המנות העיקריות לנו ולשאר הסועדים,את הצלייה שלהם על הגריל להריח את העשן המטריף מהגריל - אין יותר מגרה מזה, הלהבות בגריל ועד לצילחות.

רב מסעדות הבשר בארץ הינן משפחתיות ובריו גרנדה מכוונים לבר לילי באווירה סקסית, מקום המשלב בין בילוי לילי עם בשרים,זהו למעשה חלומו של דן נורמדן (הבעלים, בעל רפרטואר עשיר בהקמת ברים) מקום  בחוויה אחרת,אוירה תוססת,בשר מובחר,אלכוהול ופלייליסט משובח ומהנה. iבריאו גרנדה מתגאים ולו בכדי בסטייקים מבקר ישראלי טרי,נתחים מספקים שונים בארץ ותפריט יין רחב מיקבי בוטיק ישראלים ומהעולם.
פתחנו את הערב עם וינשטייפן קרה וצוננת וכוס יין רוזה, פול מאס



אט אט החלו לזרום מנות ראשונות מופלאות, הראשונה, קלמרי טרי מהים התיכון צרוב עם פטריות יער. קלמרים טריים על הגריל בשילוב של פטריות בשרניות, בתיבול עדין ומדויק ובריח של חריכה משגע (נקודת זכות למקום על הביסים הנעימים בבשר הקלמרי הרך שנצרב בגריל,הרי שכמה פעמים כבר יצא לנו לאכול קלמריים גומיים ובלתי אכילים) אז פה מרגישים את הטריות.

המשכנו עם ראשונה נוספת נפלאה יוצאת מגדר הרגיל, ברזאולה, נקניק איטלקי מלוח עם גבינת עזים מתובלת. מדובר על בשר כבוש ומיובש בסגנון איטלקי (כבישה מנתחים ללא שומן). הבראזולה הוגש על צלחת מעץ עם גבינת עזים חמצמצה, אורוגולה,קונפי שום משגע, מח עצם,פלפל חריף וצנימים (תוספות מצוינות שמאזנות את מליחות הנקניק הכבוש). אני,כמו כולם אני מניחה,אוכלת קודם כל עם העיניים והבראזולה כבש אותי בסערה בשל צבעו האדום והעז. שילוב הטעמים בין מליחות הנקניק הכבוש לגבינה החמוצה ולאורגולה הטרייה והמרירה,המתיקות בשום הכונפי, החריפות שבפלפל הכל יצר פיצוץ של טעמים בפה, זה נשמע אולי שלא יסתדר ויתנגש אבל הכל עובד בול. כל ביס עם הבראזולה ותוספת אחת משתנה בכל פעם היה פשוט מושלם. ואם היה בא לשחק בעוד טעם ובעוד מרקם אז זללתי עם הכפית ממח העצם וחתכתי מעט מהפלפל החריף, ביס מלוח, ביס מתוק, לפעמים קצת חריף, חגיגת טעמים מופלאה.

מבט לתוך מח העצם שנזלל בהנאה ...

ידעתי שבהמשך תהייה חגיגת בשרים קרינבורית אז חשבתי לנסות מנות ראשונות דווקר מהים והפעם בחרתי בברוסקטה דגים שכבשנו במליחות קלה. דגים בשרניים שנכבשו במקום במליחות עדינה (הכמות שלהם על הצנים היתה נדיבה) בתוספת פלפל חריף ובצל ירוק. מנה מושלמת ליד הבירה.




לאחר שנהננו מהראשונות, נשענתי לאחור וזמזמתי להנאתי שיר של דייר סטריט שהתנגן לו ברקע,עיינו בתפריט העיקריות והצצתי למטבח מבעד לחלון זכוכית והיה ניתן לראות את המקרר ובו נתחים מנויילנים חתוכים ומסודרים עד לרגע בו ישלוף השף את אחד מהם ויניח על גריל הפחמים. הישיבה עם הנוף למטבח זהו ערך מוסף מגרה מ-א-ד,


התלבטתי רבות מה להזמין לעיקרית בבשרים,הכל נשמע טרי ומגרה, בעצת המלצרית החביבה הזמנתי את מנת הדגל, הלא היא ספריבס מעושן. פייר,אני נמנעת מלהזמין ספייריבס במסעדות כי לא אחת "נפלתי" איתן, כך או אחרת, התוצאה תמיד איכזבה, לא פעם קיבלתי צלעות חזיר שומניות עמוסות רטבים מתקתקים בזכות ההויסין /סויה ודבש/ טראיקי/ברביקיו והטובות בהן שאכלתי זה רק בבית התיאלנדי ובהוטל מונטפיורי. ניתן לאמר שטרם אכלתי צלעות חזיר שממש הבעתי תדהמה גדולה וגם פה התלבטתי רבות ומאחר שזו גם המלצת המסעדה בגדר חובה וקראתי בבית ביקורת של גיל חובב שהכריז כי מצא את הספריבס הכי טובות בת"א, מה שטוב לגיל חובב החביב יכול להתאים גם לי אז החלטתי לנסות ובאמת אלו היו ספרייבס נדירים מהחלומות ואני לא מגזימה !

 הספירבס עברו השרייה במרינדה ועישון, הנתח הוגש בצבע קרמל אדום,שזוף וקריספי שרק מהלהביט עליו ולהריח זו היתה חוויה מגרה, המרינדה בה הוא הושרה-לא היתה מתוקה כבד"כ וכצפוי, היתה מאד טעימה,עדינה ומאוזנת. הנתח היה גדול ושמר על העסיסיות השומנית שלו, כל ביס היה פשוט חגיגת טעמים, פשוט התמוסס בפה והתגלגל על הלשון, ביס מנתח שומני שהעיניים נסגרו לי אוטומטית מרב עונג עד שפרצתי באיזו אנחת רווחה קלה וחיוך גדול. אושר. כ"כ נהנתי מהקראנצ'יות המקורמלת מלמעלה שעטפה את הנתח השומני, אני חייבת לציין ולשבח שהנתח לא "סבל" ממתיקות יתר, היה בעל טעם מעושן מהפלנצ'ה, ספריברס מהחלומות כבר אמרתי? ליד המנה הוגש תפו"א מדורה (מהפלנצ'ה) עם שמנת חמוצה ועירית וסלט קולסלאו טרי.


בנוסף לספריבס הזמנו גם את ה-T בון 500 ג' על העצם מבשר ישראלי טרי, הוגש על מגש מעץ עם סכין חדה ורטבים: חזרת לבנה בחריפות מעודנת,חרדל ברנדי,פלפלת שחורה וצ'ימיצ'ורי. הבשר טרי ונחתך בקלות וננגס בקלות, עסיסי ונמס בפה, תיבול מינימלסטי ומדויק של קצת מלח ופלפל גרוס (שלא לגרוע בטעמו המקורי של הבשר). תכל'ס אין על טעם הבשר שנצלה על העצם וספג את טעמו. הכי אהבתי לתבול חתיכות מהבשר ברוטב חרדל הברנדי שהיה טיפה מתקתק וחריף במידה הנכונה. חגיגה קרינוברית כהלכתה.




קינחנו בעוגת סולת עם פיסטוקים מקרומלים קרם פיסטוק, שילוב מסעיר וסוחף,קינוח מתוק אך לא כבד ומשתלט מדי לשמחתי. כי לאחר ארוחה כבדה ומשביעה כל מה שרוצים זה איזה ביס או 2 מקינוח מתוק לסגור את הארוחה,לא כי רעבים אלא כי יש חשק למשהו מתוק. והקינוח פה מדויק כי לא מתוק מדי ומכביד כאמור.

סיימנו את הארוחה בחיוך ואני מדושנת מעונג ומבושמת מאלכוהול , מרוצה כי נעים וחמים לי , המוזיקה מעולה (הרגיש לי כאילו מישהו פרץ לי לפלייליסט הפרטי שלי בבית, ויש לי ספריה גדולה בזכות חבריי הדיג'יאייז) הבטן מלאה בבשר שעשוי כהלכה. אושר, עונג והנאה ! מה עוד נוכל לבקש ? בדרך החוצה קיבלנו דז'סטיף על הבר, הגעתי הביתה אפופת אלכוהול וסמוקת לחיים, נשכבתי על הספה ונרדמתי תוך שניות כמו תינוק (לא הספקתי אפילו לספור כבשים).


RIO GRANDE

הרצל 4
תל אביב
03-5737277